מהארמית העתיקה עד הארמית החדשה
מאת: מרדכי יונה
הארמית העתיקה
במאה ה- 10 לפני הספירה, בתקופת האבות הארמית הייתה שפתם של שבטי ארם ועברית הייתה שפתם של שבטי עבר ושניהם היו בני שם ולכן הארמית והעברית הן שפות אחיות שמיות. שבטי ארם ועבר חיו ממזרח לארץ כנען עד לאשור ובבל. אזור השייך היום לטורקיה, עיראק וסוריה. ידוע לנו שלבן הארמי קרא לגלעד שבנה עם יעקב אבינו "יגר שהדותא" ויעקב אבינו קרא לו "גלעד".
במשך הזמן הפכה הארמית ללשון רשמית ומדוברת בארצות אלו וכן בפרס ובארץ ישראל. השפה הארמית, שרווחה בבבל, הפכה לשפה הרשמית בממלכת פרס. בזמן הממלכה הפרסית (במאות 6-4 לפני הספירה) הייתה הארמית השפה הרשמית של כל תושבי הממלכה. היהודים, שחזרו מגלות בבל אחרי הצהרת כורש מלך פרס, דיברו ארמית והביאו אתם את הארמית לארץ ישראל. תחילה הייתה הארמית רק שפת דיבור, אבל לבסוף דחקה לגמרי את העברית. גם הכתב העברי, שבו אנחנו משתמשים, התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.
בתקופת בית שני הארמית דחקה את רגלי הלשון העברית כשפה מדוברת בפי העם והשפה הארמית תפסה את מקומה עד שהלשום העברית הייתה שפת החכמים והמשכילים, והארמית הייתה שפת העם.
בתקופת המשנה והתלמוד הפסיקו גם החכמים להשמיע את דרשותיהם בשפה העברית והיו צריכים לתרגם את פסוקי התורה מעברית לארמית. דוגמה ליצירה מרכזית בתרבות ישראל שנכתבה ברובה בארמית היא שני תלמודים: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.
עם כיבושי האיסלם במאה השביעת לספירה, נעשתה השפה הערבית השפה הרשמית של כל הארצות שנכבשו והיא דחקה את רגלי השפה הארמית ושרדה רק בהרי כורדיסתאן.
הארמית החדשה
במהלך 3,000 שנות קיומה עברה הארמית שינויים רבים והטמיעה בתוכה מילים שאולות מלשונות של העמים הכובשים ששלטו באיזור מאות שנים: פרסית, תורכית, ערבית, כורדית-כורמנג'ית ואפילו עברית. הלשון הארמית לבשה צורה חדשה ומכונת הארמית החדשה וזו השפה השגורה בפיהם של יהודי כורדיסתאן ונוצרים אשורים.
הארמית החדשה המדוברת בפי יהודי כורדיסתאן מתועד כיום ב "מילון ארמי-כורדי - עברי" בשני כרכים שיצא לאור בשנת 1999 וכולל: תולדות הלשון של הארמית העתיקה וגלגוליה עד הלשון הארמית החדשה השגורה בפי יהודי כורדיסתאן כיום וכן אלפי מילים וערכים בארמית-החדשה בתרגום לעברית ובלוויית מובאות ודוגמאות של פסוקים מן התנ"ך, משלים, פתגמים ואמרות חז"ל מן התלמוד וממקורות ספרותיים אחרים.
תולדות יהודי כורדיסתאן מנהגיהם, שפתם ומורשתם מתועדים ב "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן" ובסרט תיעודי "מגלות לגאולה"
מאת: מרדכי יונה
הארמית העתיקה
במאה ה- 10 לפני הספירה, בתקופת האבות הארמית הייתה שפתם של שבטי ארם ועברית הייתה שפתם של שבטי עבר ושניהם היו בני שם ולכן הארמית והעברית הן שפות אחיות שמיות. שבטי ארם ועבר חיו ממזרח לארץ כנען עד לאשור ובבל. אזור השייך היום לטורקיה, עיראק וסוריה. ידוע לנו שלבן הארמי קרא לגלעד שבנה עם יעקב אבינו "יגר שהדותא" ויעקב אבינו קרא לו "גלעד".
במשך הזמן הפכה הארמית ללשון רשמית ומדוברת בארצות אלו וכן בפרס ובארץ ישראל. השפה הארמית, שרווחה בבבל, הפכה לשפה הרשמית בממלכת פרס. בזמן הממלכה הפרסית (במאות 6-4 לפני הספירה) הייתה הארמית השפה הרשמית של כל תושבי הממלכה. היהודים, שחזרו מגלות בבל אחרי הצהרת כורש מלך פרס, דיברו ארמית והביאו אתם את הארמית לארץ ישראל. תחילה הייתה הארמית רק שפת דיבור, אבל לבסוף דחקה לגמרי את העברית. גם הכתב העברי, שבו אנחנו משתמשים, התפתח מן הכתב הארמי והחליף את הכתב העברי הקדום.
בתקופת בית שני הארמית דחקה את רגלי הלשון העברית כשפה מדוברת בפי העם והשפה הארמית תפסה את מקומה עד שהלשום העברית הייתה שפת החכמים והמשכילים, והארמית הייתה שפת העם.
בתקופת המשנה והתלמוד הפסיקו גם החכמים להשמיע את דרשותיהם בשפה העברית והיו צריכים לתרגם את פסוקי התורה מעברית לארמית. דוגמה ליצירה מרכזית בתרבות ישראל שנכתבה ברובה בארמית היא שני תלמודים: תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.
עם כיבושי האיסלם במאה השביעת לספירה, נעשתה השפה הערבית השפה הרשמית של כל הארצות שנכבשו והיא דחקה את רגלי השפה הארמית ושרדה רק בהרי כורדיסתאן.
הארמית החדשה
במהלך 3,000 שנות קיומה עברה הארמית שינויים רבים והטמיעה בתוכה מילים שאולות מלשונות של העמים הכובשים ששלטו באיזור מאות שנים: פרסית, תורכית, ערבית, כורדית-כורמנג'ית ואפילו עברית. הלשון הארמית לבשה צורה חדשה ומכונת הארמית החדשה וזו השפה השגורה בפיהם של יהודי כורדיסתאן ונוצרים אשורים.
הארמית החדשה המדוברת בפי יהודי כורדיסתאן מתועד כיום ב "מילון ארמי-כורדי - עברי" בשני כרכים שיצא לאור בשנת 1999 וכולל: תולדות הלשון של הארמית העתיקה וגלגוליה עד הלשון הארמית החדשה השגורה בפי יהודי כורדיסתאן כיום וכן אלפי מילים וערכים בארמית-החדשה בתרגום לעברית ובלוויית מובאות ודוגמאות של פסוקים מן התנ"ך, משלים, פתגמים ואמרות חז"ל מן התלמוד וממקורות ספרותיים אחרים.
תולדות יהודי כורדיסתאן מנהגיהם, שפתם ומורשתם מתועדים ב "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן" ובסרט תיעודי "מגלות לגאולה"
מרדכי יונה הנו סופר וחוקר של לשון הארמית מזה שנים רבות. הוא הוציא לאור מספר ספרים וסרטים בנושא וביניהם "האובדים בארץ אשור" (תולדות יהודי כורדיסתאן), מילון ארמי-כורדי-עברי (אודות תולדות לשון הארמית), אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן וסרטים תיעודיים על יהדות כורדיסטאן
